להתראות הונג קונג יום שני 5 לאוקטובר 2010
טוב, באמת שעל היום הזה, אני ומעיין החלטנו לוותר, אמרנו שאין לנו כוח להוציא כסף וגם ככה משעמם לנו, מהיותנו קמצנים רצח, המסקנה הכי ברורה הייתה, לישון כמה שיותר- לאכול כמה שפחות. אז התעוררנו ב5 אחר הצהריים עם חיוך רחב על הפנים. כמובן שאני רק אציין שמנהלת האכסניה בסביבות השעה 10 בבוקר החליטה לנסות להיכנס לדירה בכוח, מזל שנעלנו בשניי המנעולים וחסמנו את הדלת עם המזוודה, מה לעזאזל היא רצתה מאיתנו , אין לי מושג. מה שכן, היא כיבתה לנו את המזגן! וזה ממש עיצבן אותנו, התעוררנו שוב בסביבות 1 בצהריים כי היה לנו חם, בשביל להדליק את המזגן מחדש (יש לה אפשרות לשלוט על החשמל בחדר מבחוץ). חזרה למהלך היום, התעוררנו כפי שציינתי ב5, והתארגנו ויצאנו לאכול במקום הכי זול שאנחנו מכירים – מקדונלדס! אחרי האוכל, חזרנו לדירה במטרה לחזור על החומר ללימודים – אז במקום זה היינו על המחשב, קצת בפייסבוק, ראינו מועדון לילה, והלכנו לישון שוב עד 12 בלילה. קמנו, ירדנו לסופר הקטן שפתוח 24 שעות ביממה, וקנינו שם קצת חטיפים , לחם וחמאת בוטנים.
חזרנו לחדר ובמשך 4 שעות היינו על המחשב, מעבירים את הזמן בסקייפ – מתעדכנים עם המשפחה והחברים. אחר כך ראינו סרט – הלבוי 2 – סרט חמוד, לא יותר מזה. ואז ב6 בבוקר, התארגנו ב5 דקות, ארזנו את כל הדברים שלנו, לקחנו את המתאם חשמל שהיה בדירה (המנהלת הבטיחה לנו ביום הראשון שהיום השני והשלישי יעלו לנו 250 דולר, ובסוף לקחה מאיתנו 300 דולר, כי היא ידעה שאין חדרים בשום אכסנייה אחרת, מכיוון שזהו חג סיני עכשיו), טוב להיות ישראלי בחו"ל. השארנו חדר מסודר יחסית, עם פח מלא, סדינים הפוכים, שטויות על הארונית הקטנה שהייתה לנו, בוילר , מזגן ואורות דלוקים – שתלמד להבא, לא מרמים ישראלים, אנחנו עם שיודע ואוהב לדפוק אנשים שדופקים אותנו – אנחנו רק מחפשים את זה.
יצאנו לתחנת אוטובוס – הערה קטנה, אנשים שמגיעים להונג קונג, אל תקחו רכבת, אל תקחו מונית – תקחו את האוטובוס שעולה רק 33 דולר הונג קונגים, ובאמת שלא מסובך למצוא את התחנה כשיוצאים, באוטובוס אפילו יש מקומות להניח את המזוודות לנוחיות הנוסעים. רכבת תעלה לכם 100 דולר, ומונית 280 דולר , פלוס מינוס – אתם נוסעים על מונה אחרי הכל. על כל מזוודה המונית תיקח עוד 5 דולר.
הנסיעה לשדה התעופה מהאי שלנו בקאולון לקחה כשעה. היה רגוע ושקט, אישה אינדונזית ואמא שלה עזרו לנו ללמוד קצת סינית בסיסית, וזה העביר לנו קצת מהנסיעה.
הגענו לשדה תעופה, מעיין התיישב על ספסל וחיכה לי בזמן שהלכתי סוף סוף לקחת את המזוודה.
היא אצלי עכשיו, תודה לאל!!
המשכנו קדימה, בבדיקת מזוודות הוציאו למעיין את המשחת שיניים, שמפו ואת החמאת בוטנים שקנינו ב19 דולר !! חבל, היה לנו נחמד עם החמאת בוטנים – סקיפי , הסוג שאין בו חלקי בוטנים בפנים. אחרי זה נכנסנו פנימה לחלק שממנו עולים למטוס , והתיישבנו לאכול, סיימתי בדיוק לאכול בורגר ראנץ' , והמחירים התייקרו. מעין ניסה להבין איזה סוג של דג הם מוכרים שם, כי משום מה הוא עדיין שובר כשרות – אבל אל דאגה, אני אשבור אותו בצ'אנג דו. יש לי מספיק זמן בשביל זה, אבל אם מישהו יודע מזה דג אלאסיקה* או משהו בסגנון, אנא תשלחו הודעה, באמת שמעניין את מעיין לדעת שהדג שלו כשר! זה למטרה טובה.
אז סך הכל עכשיו אנחנו ממתינים למטוס, עוד שעה אנחנו עולים לטיסה, ב10 ועשרים המטוס ממריא, ואנחנו ננחת בצ'אנג דו לאחר 3 וחצי שעות טיסה.
אז זהו, ככה עבר לו יום משעשע והאחרון בעצם בהונג קונג. עכשיו בעצם המסע באמת מתחיל, המטרה שלשם היא הגענו עד כאן, הסיבה לכך שאני חופר לכם את החיים פה – ההרפתקאה האמיתית מתחילה עכשיו – המשימה למצוא סיניות כוסיות יוצאת לדרך!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה