יום חמישי, 3 בפברואר 2011

שנת ארנב שמחה לכולם



אז הספקנו עוד קצת, עברנו עוד טיפה, הזמן חולף ולא עוצר לרגע.
קודם כל אני רוצה לומר שאני מתגעגע לכל המשפחה שלי ולכל החברים הטובים שלי בארץ – כולכם חסרים לי ואני מחכה לראות אתכם כבר
עכשיו נעבור למה שחשוב באמת! בטטות.
אחחח הבטטות...... כמה כיף אחרי 3 שעות בבית חולים , שאתה רואה 20 מטופלים עם חצי פרצוף משותק , ללכת ולהתפנק על בטטה ברחוב.
תזכרו תמיד לקלף את הקליפה החיצונית, אחרי הכל... איזה סיני נגע בבטטה לפני כן.
אותה בטטה מתוקה מזכירה לי את אותם ימים בכיתה ז' כשאני ואיתי היינו מתפלחים באמצע הלימודים בחטיבת ביניים כדיי לשחק במחשב. נותן את אותו הטעם .
מאוד קשה להכין את הבטטות האלה, צריך לקחת את הבטטה כמו שהיא, שלמה, ולשים אותה על משטח שמתחתיו יש גחלים עד שהיא נהיית רכה. אם מישהו יהיה חכם, הוא יקח את הרעיון הזה וימכור לסינים במרכז תל אביב באמצע הרחוב (כסף טוב).
מעניינים חשובים לעניינים פחותים בחשיבותם – לפני שבוע וחצי בערך סיימנו את הסמסטר הראשון, בהצלחה מרובה עם המבחנים המוזרים האלה. אני אתגעגע לכל הרופאים חולי הנפש שבאים עם מחט באורך 30 ס"מ ודוחפים אותה לאורך כל הגב. אני אתגעגע לרופאה שניסתה להשכיר לי דירה. אני בהחלט אתגעגע לרופא בן 60+ שהצטלם איתנו ועשה פוזה של סינית בת 6.
אז בנתיים בחופש, אני דולב ומייקל יוצאים למועדונים שנותנים לנו לשתות חינם, כי אנחנו קמצנים ותפרנים, חוזרים כמעט כל ערב מחוקים – מה שבטוח זה שכשאני חוזר לארץ, אני חוזר עם כבד חדש. 
כדרך אגב, לכל בעלי הפאבים, דאנסברים ומועדונים למינייהם – טיפ כלכלי – תכניסו משחקי קוביות לפאבים שלכם, זה מצחיק, מעביר את הזמן בדייטים שלזוג אין מושג על מה לדבר, מסיח דעת מאנשים מכוערים – וגורם לאנשים לשתות יותר.  אני אסביר את משחק הקוביות למי שיפנה אליי באופן פרטי, למה אין לי כוח לפרט עכשיו, אבל זה אדיר – פשוט אדיר.

אז איפה הייתי .. כן בטטות... אה לא , עברנו את זה... אז עכשיו בואו נדבר על השנה הסינית החדשה.
שנת הארנב החלה היום. וכתוצאה מכך, סין נראת כמו שדה קרב – מלחמת לבנות השלישית עם אינתיפאדה שלישית – משהו מטורף . כל העיר עשן וזיקוקי דינור , מלא ילדים אוטיסטים שמשחקים עם נפצים – בכדי לשחק אתם צריכים נפץ אחד ומעל 2 ילדים. אופן המשחק – מדליקים את הנפץ, ומתחילים לבעוט אותו אחד לשני עד שהוא מתפוצץ. המנצח – הילד שאיבד בוהן ^_^. הפרס – מורפיום לכאב J .
רק בסין, בשבועיים האחרונים – כולל היום וזה ימשיך עד סוף החודש – בכל פינה של רחוב תראו אוהלים כתומים ענקיים שמוכרים זיקוקי דינור לכל הדורש.
כל עוד יש לכם כסף, אתם יכולים להרים חצי עיר עם נפצים וזיקוקי דינור ענקיים , מגיע עם התותח שמשגר אותם לאוויר כמובן.
ב50 שקל, תשיגו 5 זיקוקים בגודל בינוני.
ב5 שקל, תוכלו לקנות שרשרת נפצים
ב500 שקל , אתם קונים סט שיכלול את התותח וכמות גולה של זיקוקים ענקיים.

אתמול, ערב ראש השנה הסיני – שנת הארנב כמובן , לא יכלו לראות כלום מעבר לפיח באוויר, המדרכה הייתה מכוסה בפסולת של הזיקוקים, ופיצוצים בכל מקום..... אבל מה, אין דיווחים על הרוגים או נפגעים , אני אוהב את הצנזורה הסינית – דרך אגב, אם תחפשו בסין את המילה "מצרים" לא תוכלו למצוא שום דבר שקשור אליה יותר – צונזר!
ועכשיו – חוויות !!!!
הזכרתי כבר שבסין נוהגים כמו משוגעים, אז עברתי את התאונת דרכים הראשונה שלי J. מישהו נכנס במונית שהייתי בה מאחורה, לא קרה שום נזק, אבל זה היה מבהיל ועפנו קדימה.  זו רק שאלה של זמן מתי התאונה הבאה ואיך היא תיגמר.
הספקתי להיכנס עם כל הכיתה למסעדה , אחרי טיול בליישן , שראינו את הבודהה הגדול – הזמנו אוכל ו-3 סירים של מרק דגים, בסוף באו עם חשבון של 1700 יואן, שזה מצחיק, לא אמור לעבור את ה500. מסתבר שעל הדגים הם רצו 1200 יואן, דגים מזהב כנראה. הקיצר כל מי שבא לסין – לא ללכת למקומות שהנהג אוטובוס אומר לכם שטוב לאכול בהם. אם אתם רואים שהמחיר שקיבלתם מופקע, אל תשלמו, פשוט תלכו ותזרקו עליהם זין ^_^.
יותר מה אין יותר מידי חדש, לומדים, משפרים את הסינית, ומתלבשים כמו ארנבים לכבוד השנה החדשה – וכמובן שותים המון אלכוהול – המון!
דרך אגב, בארץ שהולכים למסעדה ומזמינים ברווז טוב , הוא עולה הרבה..... מי שבאמת אוהב ברווזים יבוא לפה, ויקנה אחד מוכן, טעים, עם המקור ב10 שקל.
גם אם אתם כבר קונים את הברווז בשוק – אז תסתכלו באזור שמוכר בשר – תוכלו לראות אותם שוחטים את התרנגולות במקום – מה שמבטיח טריות ממקור ראשון! ואל תשכחו לשטוף את הידים אחרי שאתם נוגעים במוכרים בשוק, שלא תקבלו הרפס ^______^.
טוב , זמן לארוחת ערב – קיבלתי חבילה מהמשפחה , אז היום נכין פלאפל !
עד כאן להפעם , נקווה שפעם באה יהיו דברים יותר מטמטמים לספר.

יום שבת, 1 בינואר 2011

שנה נגמרה, שנה התחילה - ואיך אנחנו ?

סין 2011 – כי אין מקום אחר שתרצה להיות בו
סין 2011, ברכות לשנה החדשה מצ'נגדו – העיר היחידה בעולם שתראו ילדים קונים זיקוקי דינור בגודל היד שלי ומפצצים איתם חלונות של בניינים.
אז התחלנו שנה חדשה, אז מה היה לי כאן עד עכשיו....
הגענו לפה 9 סטודנטים. בכיתה שלנו בארץ לא היינו הכי מגובשים, ולכן גם כאן לא דיברנו יותר מידי מעבר למה שקשור לנושאי הלימודים. לפחות בהתחלה.
מאז שהגענו לכאן, היינו בקריזות אחד על השני, לכלכנו אחד על השני, ואפילו דקרנו אחד את השני עם מחטים. מה שקרה איתנו בהמשך הזמן מהווה את ההבדל הגדול בין להישאר וללמוד בארץ, לבין לבוא ללמוד בסין. (בפן האישיותי והמקצועי)
עם הזמן זה מדהים לגלות, שאנשים שלא היית מדבר איתם בשנים הקודמות, לא היית חושב אפילו שהם איכשהו יכולים להיות בראש שלך –  פתאם אתה מגלה שיש לך משפחה וחברים חדשים.
אתה רואה שבן אדם שלא דיברת איתו בכלל בשנים הקודמות , אתה יוצא איתו קבוע כמעט כל יום לתפוס סיניות, לשתות בירה, לשחק בקוביות עם סינים, לאכול.
אתה מגלה שיש לך כיתת ריקוד, ואנחנו עוזרים אחד לשני לעשות קצת כסף מהצד ככה.
אתה אוכל ארוחות שישי כמו בארץ – הרבה רעש, הרבה אוכל – דברים שרק כשהגענו לסין , לא היה לנו אותם

אז הפכנו להיות , לא החברים הכי טובים מגן חובה, אבל בהחלט חברים טובים, ובהחלט אני סומך על כל מי שאיתי פה.  אולי אני נאיבי , אבל למי אכפת , זה כיף ^_^.

אז מה הדבר שהכי מגבש אותנו פה ? הלימודים ?  המחטים שהרופא שם לי בפרצוף מול כל הכיתה ? הרעיון שכולנו מחפשים מועדון חושפנות כאן ואין!! הכנסים ששולחים אותנו מטעם האוניברסיטה, שאין בהם מתרגם והכל בסינית ואנחנו משתגעים שם – אבל מצלמים אותנו כל שניה, העבודות המשותפות בדוגמנות וריקוד ?

הדבר הכי מגבש פה, זה האוכל.
השקשוקה שורדה הכינה שבוע שעבר, הייתה הדבר הכי קרוב לטעם של הארץ, אחרי הקורנפלקס כריות שאמא שלי שלחה לי לפני חודשיים, פירקנו את הקורנפלקס הזה ברבע שעה.
אז השקשוקה של ורדה – אופן הכנה – אני חותך שום, ורדה חותכת עגבניות , ורדה קולה פלפלים בתנור, אני הולך רגע לחדר של עומר, ורדה ממשיכה בעוד כמה דברים קטנים עד שאני חוזר. וכשאני חוזר, השקשוקה מוכנה, אז כפי שאתם רואים, זהו מתכון מאוד פשוט וקל להכנה, ומומלץ לכולם.

ארוחת ערב אצל חנה –קוסמת, סלט תפוחי אדמה, מרק, ולא לשכוח שבחנוכה היא הכינה סופגניות – מהלך ההכנה, מגיעים ב6 וחצי לחנה, יושבים על הכיסא והאוכל מוכן. לדעתי המתכון הזה  יותר לאנשים שאין להם כוח להשקיע בהכנה של האוכל כמו שצריך בשקשוקה של ורדה
השניצלים שלי – קונים בשוק עוף, מסבירים למוכרת שאני רוצה חזה עוף בלי עצמות – חוזרים הביתה עם החזה עוף.... ומוציאים את העצמות.
חותכים לפרוסות דקות ומשטיחים אותן. טובלים בביצה, ואז במשהו שאני מקווה שהיה פרורי לחם, כי השקית לא הייתה שקופה, וזה היה בצבע אדום כזה, מה שאומר שזה יהיה חריף, ומטגנים.
הארוחה הכי גדולה שהייתה לנו , הייתה בסילבסטר, כל אחד הביא איתו משהו לאכול, לשתות – אז אני הבאתי צ'ופסטיק, שיהיה עם מה לאכול.
את הארוחה עשינו בדירה של יאנה סשה וויקי – או בקיצור – אצל הרוסיות. הורדנו באותו ערב 3 בקבוקים ענקיים של שמפניה זולה, שיחקנו משחקי שתיה סינים , רקדנו חצי שיכורים סלסה... וקיבלנו מחנה מתנות לחג – שזה היה מוזר , אבל נחמד ביותר

טוב מספיק עם האוכל, יצאנו באותו ערב סילבסטר לפאב המקומי הישראלי בצ'נגדו – הג'לי פיש, הרמנו כוסית, ואז אני ודולב המשכנו ל88 – שזה מועדון סיני נחמד, לא היו שם מערביים , שזה היה עוד יותר נחמד.  ככה בעצם חגגנו את השנה החדשה.

אני לכבוד השנה החדשה ,סיימתי לחנוך את הדירה החדשה שלי , עכשיו אני גר בקומה 23, יש לי נוף לרחוב מגניב כזה שאמור להיות עתיק בשקל.
נחזור לסדר הכרונולוגי של הסיפור.
ללמוד בסין, זו החוויה הכי מדהימה שהייתה לי בחיים.  וזה משהו שהייתי רוצה לחלוק עם כולם, שידעו לא לפספס.
זה לראות עולם חדש, זה להבין באמת איך מטפלים – באמת איך משתמשים בדיקור,  לראות איך זה עובד בעיניים שלך על מטופלים שאתה רואה 3 פעמים בשבוע. לראות טכניקות מדהימות חדשות שאף אחד לא מכיר בארץ. להבין גישות שאין בן אדם אחד ששמע עליהן בארץ.
רואים פה דברים, שלא רואים בשום מקום אחר – המון תיאוריות שלמדנו בארץ עשו לנו קצת בלגן בראש, כאן סידרו לנו את כל ההבנה.

אנשים שבאמת רוצים להיות מטפלים טובים, באים ללמוד כאן.

יותר מזה אין לי משהו מיוחד להוסיף, חוץ משנה טובה Jin Nian Kuai Le

פעם הבאה הבלוג יהיה יותר חינוכי , ויותר על השווקים המקומיים, איפה כדאי לקנות, איפה כדאי לאכול – ולמה לא לאכול פיצה האט