סין 2011 – כי אין מקום אחר שתרצה להיות בו
סין 2011, ברכות לשנה החדשה מצ'נגדו – העיר היחידה בעולם שתראו ילדים קונים זיקוקי דינור בגודל היד שלי ומפצצים איתם חלונות של בניינים.
אז התחלנו שנה חדשה, אז מה היה לי כאן עד עכשיו....
הגענו לפה 9 סטודנטים. בכיתה שלנו בארץ לא היינו הכי מגובשים, ולכן גם כאן לא דיברנו יותר מידי מעבר למה שקשור לנושאי הלימודים. לפחות בהתחלה.
מאז שהגענו לכאן, היינו בקריזות אחד על השני, לכלכנו אחד על השני, ואפילו דקרנו אחד את השני עם מחטים. מה שקרה איתנו בהמשך הזמן מהווה את ההבדל הגדול בין להישאר וללמוד בארץ, לבין לבוא ללמוד בסין. (בפן האישיותי והמקצועי)
עם הזמן זה מדהים לגלות, שאנשים שלא היית מדבר איתם בשנים הקודמות, לא היית חושב אפילו שהם איכשהו יכולים להיות בראש שלך – פתאם אתה מגלה שיש לך משפחה וחברים חדשים.
אתה רואה שבן אדם שלא דיברת איתו בכלל בשנים הקודמות , אתה יוצא איתו קבוע כמעט כל יום לתפוס סיניות, לשתות בירה, לשחק בקוביות עם סינים, לאכול.
אתה מגלה שיש לך כיתת ריקוד, ואנחנו עוזרים אחד לשני לעשות קצת כסף מהצד ככה.
אתה אוכל ארוחות שישי כמו בארץ – הרבה רעש, הרבה אוכל – דברים שרק כשהגענו לסין , לא היה לנו אותם
אז הפכנו להיות , לא החברים הכי טובים מגן חובה, אבל בהחלט חברים טובים, ובהחלט אני סומך על כל מי שאיתי פה. אולי אני נאיבי , אבל למי אכפת , זה כיף ^_^.
אז מה הדבר שהכי מגבש אותנו פה ? הלימודים ? המחטים שהרופא שם לי בפרצוף מול כל הכיתה ? הרעיון שכולנו מחפשים מועדון חושפנות כאן ואין!! הכנסים ששולחים אותנו מטעם האוניברסיטה, שאין בהם מתרגם והכל בסינית ואנחנו משתגעים שם – אבל מצלמים אותנו כל שניה, העבודות המשותפות בדוגמנות וריקוד ?
הדבר הכי מגבש פה, זה האוכל.
השקשוקה שורדה הכינה שבוע שעבר, הייתה הדבר הכי קרוב לטעם של הארץ, אחרי הקורנפלקס כריות שאמא שלי שלחה לי לפני חודשיים, פירקנו את הקורנפלקס הזה ברבע שעה.
אז השקשוקה של ורדה – אופן הכנה – אני חותך שום, ורדה חותכת עגבניות , ורדה קולה פלפלים בתנור, אני הולך רגע לחדר של עומר, ורדה ממשיכה בעוד כמה דברים קטנים עד שאני חוזר. וכשאני חוזר, השקשוקה מוכנה, אז כפי שאתם רואים, זהו מתכון מאוד פשוט וקל להכנה, ומומלץ לכולם.
ארוחת ערב אצל חנה –קוסמת, סלט תפוחי אדמה, מרק, ולא לשכוח שבחנוכה היא הכינה סופגניות – מהלך ההכנה, מגיעים ב6 וחצי לחנה, יושבים על הכיסא והאוכל מוכן. לדעתי המתכון הזה יותר לאנשים שאין להם כוח להשקיע בהכנה של האוכל כמו שצריך בשקשוקה של ורדה
השניצלים שלי – קונים בשוק עוף, מסבירים למוכרת שאני רוצה חזה עוף בלי עצמות – חוזרים הביתה עם החזה עוף.... ומוציאים את העצמות.
חותכים לפרוסות דקות ומשטיחים אותן. טובלים בביצה, ואז במשהו שאני מקווה שהיה פרורי לחם, כי השקית לא הייתה שקופה, וזה היה בצבע אדום כזה, מה שאומר שזה יהיה חריף, ומטגנים.
הארוחה הכי גדולה שהייתה לנו , הייתה בסילבסטר, כל אחד הביא איתו משהו לאכול, לשתות – אז אני הבאתי צ'ופסטיק, שיהיה עם מה לאכול.
את הארוחה עשינו בדירה של יאנה סשה וויקי – או בקיצור – אצל הרוסיות. הורדנו באותו ערב 3 בקבוקים ענקיים של שמפניה זולה, שיחקנו משחקי שתיה סינים , רקדנו חצי שיכורים סלסה... וקיבלנו מחנה מתנות לחג – שזה היה מוזר , אבל נחמד ביותר
טוב מספיק עם האוכל, יצאנו באותו ערב סילבסטר לפאב המקומי הישראלי בצ'נגדו – הג'לי פיש, הרמנו כוסית, ואז אני ודולב המשכנו ל88 – שזה מועדון סיני נחמד, לא היו שם מערביים , שזה היה עוד יותר נחמד. ככה בעצם חגגנו את השנה החדשה.
אני לכבוד השנה החדשה ,סיימתי לחנוך את הדירה החדשה שלי , עכשיו אני גר בקומה 23, יש לי נוף לרחוב מגניב כזה שאמור להיות עתיק בשקל.
נחזור לסדר הכרונולוגי של הסיפור.
ללמוד בסין, זו החוויה הכי מדהימה שהייתה לי בחיים. וזה משהו שהייתי רוצה לחלוק עם כולם, שידעו לא לפספס.
זה לראות עולם חדש, זה להבין באמת איך מטפלים – באמת איך משתמשים בדיקור, לראות איך זה עובד בעיניים שלך על מטופלים שאתה רואה 3 פעמים בשבוע. לראות טכניקות מדהימות חדשות שאף אחד לא מכיר בארץ. להבין גישות שאין בן אדם אחד ששמע עליהן בארץ.
רואים פה דברים, שלא רואים בשום מקום אחר – המון תיאוריות שלמדנו בארץ עשו לנו קצת בלגן בראש, כאן סידרו לנו את כל ההבנה.
אנשים שבאמת רוצים להיות מטפלים טובים, באים ללמוד כאן.
יותר מזה אין לי משהו מיוחד להוסיף, חוץ משנה טובה Jin Nian Kuai Le
פעם הבאה הבלוג יהיה יותר חינוכי , ויותר על השווקים המקומיים, איפה כדאי לקנות, איפה כדאי לאכול – ולמה לא לאכול פיצה האט
